עקבות דחיית בקשת המשטרה לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בפסק הדין שניתן ע"י בג"ץ בשנה שעברה, החל מסוף החודש תופחתנה משמעותית סמכויות השוטר בעת דרישת הזדהות וזו תותר במקרים מצומצמים ביותר ותוך איסור לבצע פעולות שיטור נוספות. עו"ד אייל אבולפיה, מגיש העתירה, מסביר.
בתחילת שנת 2021 ניתן פסק דינו של בג"ץ בעתירה שהגישה עמותת "טבקה" ואשר קובע פרשנות תקדימית ומצמצמת לחובת ההזדהות בפני שוטר על פי חוק החזקת תעודת זהות והצגתה.
המשטרה שלא השלימה עם חלק מההגבלות שהטיל עליה פסק הדין, הגישה עתירה לדיון נוסף בהרכב מורחב של שופטי בג"ץ, אך זו נדחתה לפני כשבוע ונקבע כי כלל ההוראות שנקבעו בפסק הדין יחולו החל מיום 29.1.22.
מדובר בסמכות לדרוש מאדם להזדהות בפני שוטר שלא בשל חשד סביר כי אותו אדם ביצע עבירה. עד פסק הדין, נהגה המשטרה לדרוש הזדהות מאזרחים רק על בסיס תחושות בטן של שוטרים או על בסיס "פרופיילינג" (אפיון על בסיס דת, גזע וכדומה). המשטרה לא ראתה בפעולה כעיכוב לפי החוק וטענה כי רק בעת סירוב להזדהות, מתחיל עיכוב האדם. עוד סברה המשטרה כי במהלך אותה בדיקת זהות, רשאי שוטר לבצע פעולות שיטור רבות כגון תחקור האדם או בדיקתו במסוף המשטרתי.
בפסק הדין אשר אושרר סופית עם דחיית הבקשה לקיום דיון נוסף וביטול עיכוב הביצוע שחל עד עתה, קבע בג"ץ הוראות ברורות ומצמצמות לסמכות לדרוש מאדם להזדהות מבלי חשד סביר שביצע עבירה. נקבע כי הסמכות קמה רק כאשר "מתעורר צורך ספציפי לברר אם האדם הוא בעל תעודת זהות או צורך לברר מידע לגביו שקיים בתעודת הזהות". עוד נקבע כי חלים על הפעלת הסמכות הכללים הקבועים בחוק המעצרים, כלומר חובה להודיע לאדם כי הוא מעוכב לצורך בדיקת זהות (ולא לאחר סירוב לה כנהוג עד עתה) וחובה להודיע מהי סיבת העיכוב.
הקביעה איתה לא השלימה המשטרה ולגביה התבקש דיון נוסף בבקשה שנדחתה, היא כי לשוטר מותר לדלות את הפרטים המצויים בתעודה בלבד ואסור לו לבצע פעולות שיטור נוספות כלשהן, כמו תשאול האזרח או בדיקתו במסוף.
שאלנו את עו"ד אייל אבולפיה מספר שאלות כדי להנגיש את הפסיקה לאזרח הפשוט:
מדוע הוגשה למעשה העתירה? מה ביקשתם להשיג?
העתירה הוגשה בשל ריבוי מקרים של שימוש לרעה בדרישת ההזדהות. בחלק מהמקרים נדרשה תעודה ללא תכלית של ממש מלבד התעמרות באזרח שהעיר לשוטר, צילם אירוע או היה מוכר לשוטר מהעבר. במקרים אחרים, אופיין האדם בשל סממנים שאינם ענייניים כגון צבע עור, גזע, מוצא וכדומה, מתוך הנחה מוטעית שככזה ייתכן ומדובר בעבריין. הוא היה נבדק במסוף והחשד הסביר היה נבנה או מומצא בדיעבד.
האם לשוטר מותר היום לדרוש תעודת זהות גם כשאין חשד לביצוע עבירה?
בג"ץ קבע אומנם כי לשוטר סמכות לדרוש תעודה גם ללא חשד סביר, אבל צמצם את הסמכות למקרים ספציפיים בהם לשוטר צורך ספציפי באחד הפרטים שבתעודה, קרי שם, מספר זהות, תאריך לידה וכתובת בלבד. כלומר לשוטר במסגרת תפקידו צריך להיות מעין "פאזל חסר" אשר פרט מהפרטים בתעודה ישלים אותו, לצורך ספציפי וידוע מראש.
מה שוטר חייב לעשות ולומר כשהוא מפעיל את הסמכות?
בניגוד לדעת המשטרה, בג"ץ קבע כי הפניה לאזרח היא כשלעצמה עיכוב לפי דין, המחייב את השוטר להזדהות בפני האזרח, להודיע לו כי הוא מעוכב לצורך בירור פרט מפרטי התעודה ולהודיע מהי סיבת העיכוב. משמדובר בעיכוב על פי דין, על השוטר להפעיל את מצלמת הגוף, דבר שלא עשו השוטרים בעבר כיוון שהמשטרה לא ראתה בדרישת ההזדהות כ"עיכוב".
מה מותר לשוטר לעשות באותה סיטואציה של בדיקת תעודת זהות?
לאחר שהודיע לאדם על עיכובו ואמר לו את הסיבה לדרישת התעודה, מותר לשוטר לדלות את אותו פרט בתעודה שלשמו ביקש את התעודה, אותו "חלק חסר בפאזל", ולשחרר את האדם לדרכו ככל ואותו פרט לא חשף בפניו עבירה, דרוש לחקירה וכדומה. כך למשל אם ראה השוטר בחור שלא ברור לו אם הוא קטין או בגיר והוא יוצא מקיוסק עם בקבוק אלכוהול, מוסמך הוא לעכב את הבחור ולומר לו כי הוא צריך לבדוק את תאריך הלידה שלו. ככל ואין המדובר בקטין, ישחררו לדרכו. אסור לשוטר לתחקר את האדם ואסור לו אפילו להקיש את פרטיו במסוף המשטרתי. הסמכות מצומצמת להשלמת אותו פרט שחסר לשוטר.
במידה והשוטר מתחקר את האדם מה יכול האדם לעשות?
בג"ץ קבע במפורש, ואף המדינה טענה בעצמה, כי במצב כזה בו אין חשד סביר כי בוצעה עבירה, האזרח אינו חייב לענות לשאלות השוטר.
מה יכול לעשות השוטר אם האדם מסרב להזדהות או לענות על שאלות?
אם השוטר הודיע לאדם שהוא מעוכב בחשד לביצוע עבירה, יש חובה להזדהות ולשוטר מותר גם לתחקר את האזרח ולבדוק פרטיו במסוף. אם סיבת העיכוב אינה חשד לעבירה אלא סיבה אחרת אותה נימק השוטר, לאחר ההזדהות על השוטר להשיב לאזרח את התעודה ולשחררו לדרכו אלא אם הבדיקה הניבה חשד סביר, כגון כאשר מדובר במבוקש, באדם המוכרז כנעדר וכדומה.
מה קורה כאשר האזרח אינו נושא על גופו תעודה?
במקרה שכזה, יוכל האזרח למסור את מספר הזהות, והשוטר יוכל להקישה במסוף לאימות פרטי הזהות. לצורך כך פיתחה המשטרה שאילתא נפרדת שחושפת בפני השוטר רק את הפרטים המופיעים בתעודת הזהות, מבלי שיחשף לפרטים נוספים אודות האזרח, על מנת למנוע פגיעה בפרטיותו.
