לאחר ניהול הוכחות וחקירת עדי תביעה רבים, נהגים ושוטרים, מזכה ביהמ"ש את לקוחתי מכתב אישום המייחס לה נסיעה באור אדום, בקלות דעת ותוך גרימת תאונה עם מספר נפגעים, אגב פגיעה בשני רכבים שנסעו מולה.
ביהמ"ש מעביר ביקורת קשה על עבודת בוחן התנועה ועל הבחירה בכמות עדויות במקום באיכותן (שנינהגים שטענו כי עברו בירוק אל מול הנאשמת), קורע לגזרים את מהימנות עדי התביעה תוך קביעה בדבר תיאום גרסאות, נותן אמון מלא בלקוחתי אך בעיקר – קובע כי התביעה לא הוכיחה את יסוד העבירה הבסיסי – לפיו הרמזורים היו תקינים ברגע התאונה.
צר לי שכך מתנהלת תביעה משטרתית בישראל, אשר ידעה היטב כי מצבה הראייתי בכי רע (ולכן הציעה הסדר עם קנס ושלילה על תנאי בלבד אותו דחיתי בשתי ידיי) ובכל זאת ניסתה בשיטת מצליח להביא להרשעת חפה מכל פשע.
